מי שרוצה לבכות (WannaCry) ומי שרוצה לצחוק – על סייבר וביטקויין​

מאז ינואר 2016 עלה שער המטבע הקריפטוגרפי "הביטקוין" ביותר מפי ארבע שערו עומד היום  מחיר מטבע בודד מעל ל-2,400 דולר. לא רק ערכו של הביטקוין עלה, גם ערכם של מטבעות קריפטוגרפים אחרים ופחות מוכרים כגון האתריום, הריפל, קוין דאש, ליטקוין, גולם וכו' זינק ומטבעות קריפטוגרפים חדשים נוצרו בהליך לא מפוקח שזכה לשם ICO.

 

בחזונם של המשקיעים במטבעות אלו, יום אחד יחליף המטבע המבוזר את המטבעות המוכרים וישמש אותנו לקניות בסופר ובאינטרנט בדומה למטבעות המשמשים אותנו היום ושהונפקו על ידי בנק מרכזי.

 

למרות שנראה שהראלי שחווה הביטקוין הוא חדשות נהדרות למשקיעים בביטקויין ומטבעות קפיטוגרפיים אחרים הסיבה לנסיקה בערכו אינה מקריות.

 

ישנו דיון ארוך המתנהל סביב ערכו האמיתי של הביטקוין. המשקיע האגדי וורן באפט, הזהיר משקיעים בעבר להתרחק מהביטקוין וקרא לו מיראז (תעתוע). לדבריו של באפט אף שהביטקוין מאפשר העברה של כספים באופן בטוח ויעיל הרעיון שיש לו ערך פנימי הוא בדיחה.

מן הצד השני, מרק אנדרסן מייסד קרן הון הסיכון האגדית אנדרסן-הורוביץ הוא תומך גדול בביטקוין ואנדרסן – הורביץ שבניהולו השקיעה במיזמי ביטקויין שונים.

מבלי לקחת צד בויכוח הענקים המתחולל סביב ערכו של הביטקוין הייתי מעוניין להציע הסבר לנסיקה האחרונה בערכו.

 

העליה בערך הביטקוין קשורה קשר הדוק למתקפות סייבר ולאופן שבו פועלות תוכנות הכופרה שמשתילים פצחנים במחשבים המותקפים. תוכנות אלה מחזיקות את המחשב וקבציו כ"בני ערובה" ומאפשרות את שחרור הקבצים רק לאחר תשלום כופר שמשולם בביטקוין.

העובדה היא שקורבנות של כופרה, פעמים רבות ממהרים לשלם לתוקפים אינה מפתיעה. כפי שפורסם בסקר IBM X-Force מחודש דצמבר 2016 70% מהעסקים אשר הותקפו באמצעות כופרה שלמו לתוקפיהם על מנת לקבל גישה למחשב שלהם. ממותקפים אלו 20% שלמו מעל 40 אלפי דולר ארה"ב ויותר ממחצית שלמו מעל 10 אלפי דולר ארה"ב.

 

כידוע, במאי השנה התרחשה מתקפת הסייבר מן הגדולות והמורכבות אשר תועדו עד היום. לא פחות מ-74 מדינות ועשרות אלפי מחשבים נפגעו במתקפה על ידי כופרה חדשה בשם "WannaCry".

בכך, חשפה מתקפת הפצחנים חולשה מהותית שאינה קשורה במישרין בעולם הסייבר. המתקפה חשפה מחסור עולמי בביטקוין. מחסור זה מתחזק בשעת ההתקפה, הואיל ואותם פרטים המחזיקים בביטקוין אינם ששים למכור אותו בשעת מתקפה (ולאחריה), מתוך צפייה שערכו יעלה.

 

מכאן, שהמחסור בביטקוין בשעות המתקפה (ובימים שלאחריה), הוא שמזניק מעלה את ערכו. אך מדוע ממשיך המטבע הקריפטוגרפי לשבור שיאים גם לאחר שהמתקפה, לכאורה תמה?

התשובה ככל הנראה נעוצה בארגונים אשר נערכים כבר עתה למתקפה הבאה. ניתן לשאר שארגונים רבים מבינים שהמרחק להתקפה הבאה אינו רחוק וכן שבמידה ויפגעו אין כל ביטחון שימצא ביטקוין לרכישה. תחת הבנה זו הם רוכשים היום מטבעות רבים כמעין "ביטוח עצמי". רכישות אלו מעלות מאוד את ערך המטבע.

וודאי גם הפצחנים עצמם המחזיקים במספר ביטקוין רב מודעים לאופן הנהגות זה ועושים ככל שביכולם כדי להעלות את ערך המטבע הקרופטוגרפי.

 

הבנקים מצדם אינם אדישים לשימוש האמיתי של הביטקוין, בהחלטה שהתקבלה לאחרונה במסגרת תביעה שהגישה פלטפורת המסחר בביטקוין ביטס אוף גולד נגד בנק לאומי נקבע על ידי כב' השופט יונה אטדגי כי הסירוב של בנק לאומי לאפשר כל פעילות הקשורה במסחר בביטקוין היא לגיטימית בגלל החשש מהלבנת הון.

אם נסכם, ביטקויין מהווה דרך יעילה מאוד להעברת כספים באופן אנונימי ומהווה שער לכלכלה חדשה ומבוזרת שכמותה לא פגשנו עד היום. עם זאת, במידה וביטקויין ימשיך להיות מטבע הסחיטה הרשמי של פצחנים באמצעות כופרות אז ימיו ספורים כנכס שאינו מפוקח רגולטורית ספורים.

הטלת רגולציה על הביטקויין בוודאות תפגע בערכו וצפויה לסיים את "מעגל השוטים" שמביא לעליית ערכו.

צור קשר